שיעור מספר 4 ענפים ושורשים
הקבלה היא חכמת המדע העל טבעי. הקבלה היא המקבילה של המדע בעולם הטבע. כמו המדע שבנוי מלוגיקה ניסוי ותהייה כך גם הקבלה. בזכות לימוד הקבלה ניתן לשנות את המציאות, לשנות מחשבות של אנשים, להעלים חפצים ולשנות גורלות. הקבלה מלמדת אותנו את המרכיבים הרוחניים של העולם ועל ידי ידיעתם ושימוש בידע ניתן לשנות את הטבע ממש.
השיעור מפיו של אריאל ראובן גוז'רברג - מדיום ומתקשר על פי היהדות
סיכום השיעורים הקודמים והמשך:
הקבלה היא שיטה לגילוי הבורא לנבראים כאן בעולם הזה.
מקובל הוא אדם שרואה מציאות שונה ממה שאנחנו רואים מכיוון שתפיסת המציאות שלנו היא סלקטיבית.
הבורא הוא אור /הרצון להשפיע / הרצון להיטיב והוא ברא נבראים שהם ההיפך ממנו הרצון לקבל ומטרת הבריאה היא שהבורא יעניק מילוי ותענוג לרצון לקבל כלומר לאדם. תפקידו של האדם בעולם הזה הוא להתמודד עם הכוונה הרעה ברצון לקבל ועל ידי כך הוא מקבל בתורת לחם עבודה ולא בתורת לחם חסד ועל ידי כך הוא הופך בעצמו להיות הרצון לתת כי הוא למעשה נותן לאלוקים את האפשרות לקבל מתוך הכנעת עצמו ברצון לקבל בכוונה רעה וזהו תפקידו של האדם בעולם הזה - להילחם ברצון לקבל שלו מתוך כוונה רעה.
כוונה רעה בין היתר הוא לקבל תענוג תוך כדי ניצול או פגיעה של אדם אחר.
המקובלים מלמדים אותנו שאנחנו בני האדם קולטים מציאות חלקית לפי התפיסה וההשקפה שלנו, לדוגמא:
אנחנו המבוגרים כשאנחנו קונים משהו מחנות יש לנו איזו שהיא הבנה שהמוצר שרכשנו יוצר ממקום מסויים ועבר שינוע, ויש מערכת שלמה של משכורות לאנשים כדי שבסופו של דבר יגיע המוצר למדף ואני ארכוש אותו, אבל הבן שלי לא יודע את הדברים האלו. הוא תופס את המציאות לפי מה שהוא מבין ויודע.
כך המקובלים מלמדים אותנו שהמציאות שאנחנו חווים אותה בחמשת החושים שלנו היא מציאות חלקית, ולמעשה יש עוד אינסוף של מידע רוחני שאנחנו לא קולטים בחמשת החושים שלנו.
דוגמא נוספת: אנחנו רואים תמונה במחשב. מבחינתנו זו תמונה אבל למעשה מדובר במיליוני שורות קוד שכל שורת קוד מציגה פיקסל וכן הלאה...
המקובלים קוראים לזה שורשים וענפים. המקובלים למעשה מלמדים אותנו שאנחנו רק צופים בתמונה במסך המחשב והם יודעים את שורות הקוד של העולם.
זאת הסיבה שכל הזמן אומרים שמקובלים מסוגלים לשנות את הטבע כי הם יודעים את שפת התיכנות של העולם וממילא יכולים לשחק איתה וזה עונה לשם קבלה מעשית.
המקובלים מלמדים אותנו שיש קשר ישיר בין הענף לשורש, כמו שכל מה שקורה לשורש העץ ישפיע באופן ישיר על הענף שלו, כך גם העולם הגשמי מול העולם הרוחני.
אדם חולה, למה הוא חולה? כי יש לו חיידקים רעים, למה יש לו חיידקים רעים, כי הוא אכל משהו מקולקל. זה מה שאנחנו רואים בעולם הזה, אבל המקובלים מלמדים אותנו שלכל דבר גשמי: לכל מחלה לכל עוגמת נפש, לכל צער, לכל עצבות יש סיבה שורשית רוחנית שהפעילה עלינו את המציאות הגשמית שאנחנו חווים. אנשים שנולדים לדוגמא נכים - הם נולדו עם סיבה רוחנית לאופן שבה הם נולדו כך והמקובלים מלמדים אותנו את הסיבות הרוחניות לכל התוצאות המעשיות בעולם הגשם שאנחנו חווים.
כך שלמעשה כשאנחנו רואים בית, כלב ועציץ, למעשה כל אחד מהם יש שורות קוד שמפעילות אותם וגורמים להם להימצא במציאות ולהתקיים ואם נרצה לשנות את המציאות נוכל לעשות זאת על ידי שינוי שורות קוד התיכנות של המציאות.
הקבלה מלמדת אותנו את המציאות הרוחנית המקבילה למציאות הגשמית.
לשון הקבלה הוא כך: אין לך דשא מלמטה שאין לו שוטר מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל.
כלומר: לכל דבר במציאות אפילו לכל מחשבה שלנו יש שורות קוד בעולם הרוחני שמפעילות וגורמות לו להתקיים.
כדי לתפוס את המציאות הרוחנית ולהבין על מה המקובלים מדברים, אנחנו צריכים שהנקודה שבלב שלנו תתפתח. הנקודה שבלב אמרנו שהיא הרצון להבין את הסיבה שלשמה הגענו לעולם ולהטות את הכוונה שלנו ברצון לקבל לכוונה טובה.
ההבדל בין תפיסת המציאות של מקובל לתפיסת המציאות שלנו היא שכל דבר שהמקובל חווה הוא מסתכל קודם כל על הסיבה הרוחנית ומבין למה ואיך הדבר מתבטא במציאות.
כשהמקובל אומר שמש, אדמה, רוח, מים, כסא, שולחן הוא לא מתכוון לדבר הגשמי אלא הוא משתמש במילים בעולם הזה כדי לדבר עם חבריו המקובלים המבינים את הסיבות הרוחניות ומשם הם מבינים את התוצאה הגשמית.
אני אתן דוגמא לא כל כך מדוייקת, וגם לא מפורטת אבל רק בשביל להבהיר את הנקודה מעט:
כשמישהו נופל ברחוב ושובר את הרגל, האדם הרגיל מבין שהיה שם בור באדמה שגרם לו לנפילה ולכן נשברה רגלו.
המקובל מבין שאותו אדם השתמש ברגל שלו בצורה רעה, הוא השתמש ברצון לקבל שלו בכוונה רעה וממילא נשברה רגלו הרוחנית וכתוצאה מכך רגלו הגשמית נפגעה כדי לתקן את הרצון לקבל בכוונה רעה.
או אדם שהתאכזב מאדם אחר - הסיבה היא שהוא איכזב מישהו אחר וכן הלאה..
וכך גם בלימוד התורה המקובל לומד ומבין אחרת, לדוגמא: משה פרעה מצרים וישראל זה כוחות.
משה לשון משייה. למשות את האדם ממקום למקום. משה הוא הכח הפנימי באדם שרוצה לצאת מעבדות לחירות, מעבדות לחומר לחירות רוחנית.
פרעה מלשון פריעה שהוא הכח שהאדם צריך להתמודד מולו. צריך להיפרע מהכח הזה. זה הכח באדם שרוצה מצד אחד להתפרע ולא לקיים את המצוות.
מצרים לשון מיצרים. הוא המקום שמיצר על האדם. ישראל הוא לשון ישר אל. שהוא החלק הפנימי באדם שרוצה לעבוד ולקדש את הבורא שיוצא מעבדות לחירות על ידי קבלת התורה ועליה לדרגה רוחנית.
וכן הלאה...בכל דבר בתורה - המקובל לומד ומבין אחרת.
ובדיוק כפי שבזרע שמתפתח לעובר כל המידע האינפורמטיבי של ההתפתחות שלו כבר קיימת לו בדיאנאי, כך גם המקובלים מסבירים לנו שיש לנו רשימות (המקביל של דיאני) ואנחנו מתחילים להתפתח באופן רוחני כי שלבי ההתפתחות הרוחנית אנחנו צריכים ויכולים לעבור כי יש לנו את הרשימות כלומר את הדיאני הרוחני וספר הקבלה הוא המכשיר שלך להתפתחות הרוחנית שלך של הנקודה שבלב.
ואם האדם לא יפתח את הנקודה שבלב להיות רוחני ושלם דרך לימוד ומעשים טובים, העולם יעשה את שלו ויכפה על האדם בסוף להגיע לזה בדרך הקשה ולזה קוראים גיהנום, גלגולים, מכות, ייסורים, צער, כאבי לב, גירושין וכן הלאה...
אז בשפת עמך אפשר לסכם זאת שאם לא תלמד להיות בן אדם טוב בדרך הטובה אתה תלמד בדרך הקשה.
נסכם זאת כך: לימוד הקבלה הופך אותנו לאנשים טובים ומאושרים יותר.
ואפילו אם לומדים קבלה בלי להבין זה מכניס אור פנימי ומתחיל תיקון אוטומטי.
ומכאן יבינו כל אותם 60-70 אנשים ששומעים את שיעורי הקבלה שלי שהם כולם אנשים מיוחדים שיש להם נקודה שבלב. כי למעשה אתם לומדים איתי כי יש לכם נקודה שבלב, יש לכם את הרצון הזה לרוחניות ולכן דבר גורר דבר וכשיש רצון יש שפע מהצינור הרוחני ולכן כולכם אנשים מיוחדים שמתחילים את דרכם ברוחניות כל אחד לפי דרגתו.
שבוע טוב חברים.
