האות האחרונה ת' היא אות התכלית. המילה הראשונה המופיעה בתורה בראש מילה ת' היא המילה תהו, ולא כפי שחושבים בני האדם שתהו ובוהו זה בלאגן. תוההו זה בא מלשון תוהה ובוהה מה בה. כלומר כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם ביום הראשון יכולת להסתכל ולהגיד מה זה תוהה ובוהה.
ובאמת זוהי תכלית האות ת' תהייה לתכלית. אדם ששם מטרה לנגד עיניו.
אומרים תו ולא תף לפי שפירוש המילה תו הוא סימן. ואכן האות ת' היא סימן דרך כמו מתווה דרך. ושוב היא רומזת לאדם שעליו להסתכל על תכלית חייו ולחיות חיים מלאים תוכן של מצוות ומעשים טובים ולא חיים ריקים ללא תכלית.
המילה תו פירושה גם תאווה. וידוע הדבר שאדם שמנסה למלא את תאוותו - ולא משנה איזו היא - הוא לעולם לא ישבע כמאמר הפסוק והנפש לא תימלא. כך שורש נפשו של האדם היא תאווה אך היא לעולם לא תושג. רק תאווה רוחנית למצוות ממלאת את הנפש באמת ומשמחת.
האות ת' נכתבת כמו ח' המרמזת על חיי האדם בעולם הזה עם תוספת בליטה המעידה על חיי העולם הבא לפי שזו התכלית.
האות ת' מצביעה על המשך לא ידוע לרמוז לאדם שיש המשך לעולם הזה. יש תכלית לבריאה. יש סיבה שלשמה באנו לעולם. יש שכר על מעשים טובים ועונש למעשים רעים.
האות ת' היא לא רק סוף אלא גם התחלה חדשה בסוד הגלגול ולכן היא גם מצביעה על המשך.
האות ת' נראית כמו אות ר' ואות ו' הפוכה. למדנו שהאות ו' היא בסוד החיבור והרחמים. אך כאן היא הפוכה ובכל מקום שיש אות הפוכה זה מסמל על הדין. לכן הת' שהיא האות האחרונה המסמלת את החיים ומצד שני את המוות היא סמל גם לדין קשה לרשע שנפטר בלא תשובה.
ת' בגימטריה 400 והיא המקבילה של מ בגימטריה 40. לפי שבסוד ה40 כמו שלמדנו באות מ' יש עליה רוחנית, והאות ת' פירושה להגיע לתכלית הרוחנית ולכן היא פי 10 יותר גבוהה ממנה.
כמו שלמדנו לכל אות יש צד חיובי וצד שלילי. הצד החיובי של האות ת' היא העליה הרוחנית התכליתית. השלמות הסופית הרוחנית. מהצד השני היא גם אות המוות. לכן היא סופית. רע עין גימטריה 400 לרמוז לך שמי שיש לו ת' רעה סופו רע ומר ומי שיש לו עין רעה יכול להרוס אחרים לחלוטין ואפילו לגרום למוות לאדם אחר על ידי קנאה.
ת' היא גם אות התורה המסמלת את התורה ולכן הרגל שלה שבורה לרמוז לך שאין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה - שובר את עצמו ולומד גם כשקשה.
ת' היא גם אות האמת. כי התורה היא אמת. וזה נרמז בכך שהאות ת' הראשונה המופיעה בתורה היא במילה בראשית האות האחרונה ואז ברא אלוקים. אות אחרונה של ברא היא א' ושל המילה אלוקים זה מם. קיבלנו את המילה אמת. כי הת' מסמלת את האמת. אמנם המילה אמת לא מסודרת. זה יוצא תאם מהסיבה שהאמת נסתרת וצריך לגלות אותה, אך כשמגלים אותה נאמר אשר ברא אלוקים לעשות. סופי תיבות אמת.
באות ת' טמונה התנועה וחוסר המנוחה כי האות ת' היא אות שתפקידה להורות על הסוף.
יש אות ת' דגושה ויש ת' רפויה. הדגושה רומזת לתכלית הטובה של האדם שהיא התורה. ואילו הת' הרפויה על האדם שנכנע ליצרים שלו וסופו מוות.
מי שהשם שלו מתחיל באות ת' תמיד מחפש תוצאה ותכלית בכל דבר. לכן מצוי בו הרגשת חחוסר מנוחה ומצבי רוח מתחלפים. הוא אדם שרעב לרוחניות או לגשמיות חזקה מאוד כדי לשבוע. האדם הזה לעולם אינו שבע כי לתאווה אין סוף. אם אדם כזה ילך אחר התורה ויקיים את המצוות יזכה להרגיש שהוא משיג את התכלית שלו ולאושר פנימי, אך אם ילך לכיוון השלילי הוא ירגיש כל החיים שלו תקוע וחסום ועלול לאבד את הבטחון העצמי שלו כי הוא לעולם אינו משיג כלום. האות ו' ההפוכה בשם שלו מסמלת את הדין הקשה כפי שביארנו ולכן עליו להיזהר ביותר מכעס, והתפרצויות, זלזול באחרים או זלזול עצמי.