לשיעור הקודם לשיעור הבא

שיעור של תכונת השמחה...ואני מערב בשיעור הזה גם את הצחוק וגם את הביטחון והאמונה.
אין לך שמחה בלי ביטחון ואמונה. אפשר לשמוח ולצחוק, אבל כשזה לא מעורב בביטחון ואמונה - יש בזה חוסר יציבות!
רוצים שמחה לכל החיים כל הזמן? תהיו בביטחון ובאמונה שהכל קורה לטובה.
לפני שנרחיב בנושא הזה של השמחה אני רוצה רק לעצור לרגע ולהזכיר לכם שכל הקורס הזה נועד במיוחד עבורך. במיוחד עבורך.
כל אחד מאיתנו יושב בתוך בית סוהר. בכלא של האופי שלו.
כל אחד מאיתנו הוא שונה בתכלית השינוי - כמו שהפרצופים שלנו שונים, כך גם תכונות האופי שלנו שונות ב180 מעלות אחת מהשניה.

פנים אותיות פנים. כל הפנימיות שלנו ניכרת בפנים שלנו. אנשים חושבים שהם עושים מעשים בסתר ולא יתפסו אותם ולא יגלו אותם.
אני כמדיום רואה על הפרצופים של האנשים את העבירות שלהם. אני רואה אותיות על המצח של האדם, אני רואה את הענן של העבירות שעל האדם.
אני קורא את ההילה של האדם ורואה את מעשיו. גם מי שאינו מדיום כמוני שמסוגל לראות את זה, יכול להרגיש את זה.
למען היושרה, אני לא רואה את זה כמו שאני רואה בשר ודם, אני רואה את זה אנרגטית וזה מצריך ממני ריכוז רב.
אבל שתדעו שכל מעשיכם ניכרים על פניכם.

כמו שלכל אחד מאיתנו יש גוון קול פרטי משלו, ריח גוף פרטי משלו ואי אפשר לצאת מזה...כך גם כל אחד מאיתנו כלוא בתוך האופי שלו.
אני יכול רק ללמד אתכם..תיכף אני אלמד אתכם על תכונת השמחה, אבל חשוב לי שתדעו שאתם צריכים לצאת מעצמכם.
הקורס הזה נלמד אותו 101 פעמים. נחזור עליו בענווה וכניעה וידיעה שאנחנו פגומים. שאנחנו לא מאוזנים.
ככל שתמשיכו לשמוע את השיעורים הללו ותלמדו אותם פעם אחר פעם אחר פעם כך תגלו עד כמה עמוק הקורס הזה בנפשכם וכמה מחלות הנפש הן דקות.
אני מכיר למשל מישהי שהיא מושלמת. אשה מושלמת. באמת. נדירה מכל הבחינות. אשה מדהימה. חוץ מדבר אחד: עצלנית מאוד.
היא לא מכירה בתכונה הזאת בה, ולא מוכנה להשלים עם העובדה הזאת. היא בורחת מביקורת בנושא הזה. חוץ מזה היא מושלמת. אני מכיר אותה אישית.
אבל תכונה אחת שאינה מאוזנת מסוגלת להרוס חיים שלמים. אם אתם לא מאושרים - אתם כלואים בכלא של האופי שלכם.
רק התבוננות אמיתית בעצמכם וחקירת נפשכם בקורס הזה כדי ליישם אותו - אז ורק אז תצאו לחופשי.
לכן קראנו לקורס הזה יציאה מעבדות לחירות
בהצלחה!

גם בשמחה יש צדדים שליליים, כגון:
השמח במכשול חברו
יז  בִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח;    וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ.
יח  פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה, וְרַע בְּעֵינָיו;    וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.


גבירותיי ורבותיי, אחים ואחיות יקרים ויקרות שלי, תקשיבו לפסוק!!!! בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.
אם תשמח באויב שלך שנופל, יש מצב שהבורא יסיר ממנו את המכה...מי שצוחק על אחרים שהם אנשים טובים - יש בזה 3 רעות חולות:

1. הוא בטוח ששומרי המצוות, כלומר האנשים הטובים הם פראיירים ובכך ממאיס את המעשים הטובים מעל נפשו
2. יש מצב שהוא עלול לגרום לאנשים טובים לעשות פחות מעשים טובים כי יש לו השפעה עליהם
3. בצחוק שלו הוא עלול לגרום לאנשים לא לחזור בתשובה, כלומר לא להשתנות לטובה כי הוא צוחק על זה

בקיצור, מי ששמח יותר מדי, ומשתמש בשמחה כצחוק ולעג על מעשים טובים, לא די בזאת שמונע טובה מעצמו וגורם לעצמו למאוס במעשים טובים ובצדקה, אלא גם יכול למנוע מאחרים לתקן את דרכיהם.

אמר שלמה המלך תנו שכר לאובד, ויין למרי נפש, ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכור עוד - פירוש הפסוק הוא שהיין גורם לשמחה המשכיחה באופן זמני את הצער של חיי היום יום ועוד כתוב ויין ישמח לבב אנוש. 
כך שאנחנו מצויים לשמוח - ואם האלכוהול משמח לך את הלב, ובזכות שתייתו אתה עובד את הבורא יותר טוב, כלומר אתה אדם שמח ומשמח את סובביך וזה במינון שמאפשר לך להיות חכם ומשכיל טוב וישר ומפיץ יותר אור ושמחה סביבך, זה נפלא. ואם האדם ההיפך נניח: הוא עושה מעשים טובים ומצוות אבל זה לא בא משמחה - יש עונש גדול על זה בשמיים, שנאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב"

האדם צריך להיות שמח כל הזמן, גם על הטוב וגם על הרע. 
יש אנשים שחוזרים בתשובה, כלומר מחליטים להיות אנשים טובים יותר, להתקרב יותר לתכונת האחדות ולחזור למקור ולשורש האהבת חינם בעולם ופתאום נופלות עליהם צרות שחבל על הזמן. הם צריכים לשמוח יותר מכולם. למה? כי קשה לשמוח בתקופות כאלה והם צריכים לחשוב שזה קורה להם כדי לנקות ולטהר את הקארמה הרעה שסוחבים איתם מפעם. 

כדי שלב האדם יהיה תמיד שמח, הוא צריך ביטחון ואמונה! ולכן אני מעביר את השיעור הזה לביטחון ואמונה!

לגבי אמונה וביטחון, אדם שיודע שהבורא רק טוב ורוצה רק לטובתו, ואם מגיע לאדם איזה סבל מכל סוג שהוא - האדם שמח בזה כי הוא יודע שזה ניקוי וטיהור ובוטח תמיד בבורא, שהכל זה לטובה. אדם כזה חייב להיות בשמחה כל הזמן. לכן זה 1!
אגב, אתם יודעים היה מלך על ירושלים שנקרא נבוכדנצאר. הגמרא מספרת שהוא מלך בזכות שהלך 4 פסיעות בשביל האלטרואיזם.
ועשו - אחיו של יעקב אבינו זכה קיבל כבוד עולמים, בזכות שכיבד את אביו!

מי שיש לו אמונה וביטחון שכל מה שקורה לאדם לטובה קורה - זוכה גם לא לפחוד לעולם, כמו שאמר הנביא: "ואדני אלוהים יעזר לי, על-כן לא נכלמתי, על-כן שמתי פני כחלמיש, ואדע כי לא אבוש" (ישעיה נ, ז).

רמת הביטחון שהאדם צריך היא כך:
1. לדעת שאת והבורא הם אחד. והבורא רוצה רק בטובתך והוא כמו אבא שמרחם על הילדים שלו ורוצה רק בטובתם ואם קצת לא טוב להם, זה כי הוא רוצה לעזור להם להגיע למקום טוב יותר
2. כל מה שאנשים עושים לאדם, בין טוב ובין רע, אפילו כל מילה שאומרים לו וכל מעשה טוב שעושים עבורו - זה מתוך זה שהבורא שלח אותם
3. הבורא לא חייב לך שום דבר, וכל טוב שמגיע אלייך תחשבי שזאת צדקה וחסד מאת הבורא
4. מה שיש לך ומה שנגזר עלייך בין טוב ובין רע - אי אפשר לקבל יותר או פחות. זה הכל מדוייק מאת הבורא
5. הביטחון, השמחה והאמונה צריכים לבוא מלב נקי ושלם, כי הבורא יודע ורואה הכל. תהיה אמיתי!
6. לבטוח ולדעת שאם אתה צדיק גמור - מובטח לך שיעשו כל רצונך, שנאמר: עשה רצונו כרצונך והוא יעשה רצונך כרצונו
7. לדעת שהבורא יכול באלפית השניה לגמור לך את כל הצרות ולתת לך את כל הטוב שבעולם, אבל רק בשביל שהאדם יישאר צדיק ואדם טוב וישר, הוא לא מקבל אלא את המינון המדוייק והנכון לו, שנאמר וישמן ישורון ויבעט, ועוד נאמר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון, כלומר: צריך ללמוד איך להיות אדם טוב וישר, ולהתנהג בצורה הזאת ועל ידי זה נפתחים לאדם צינורות השפע, כלומר זה משכיח את העון ומוחק את החורים בהילה. מנסה להשתמש בשפה עכשווית כדי להסביר את התורה

גבירותיי ורבותיי, האדם צריך לעבוד בשני סוגי הביטחון כל ימי חייו:
עבודת תיקון האופי, ועבודה בעולם הזה, שנאמר: טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח את ידך
וכך יגיע לידי טוב, שנאמר: אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה, אז טוב לו

בקצרה לגבי תכונת הביטחון:
האדם צריך לבטוח בבורא בשמונה עניינים:
1. בעניין הבריאות - האדם צריך לבטוח בבורא שהכל ממנו, כל המחלות וכל הרפואות ממנו. זה לא אומר שהאדם צריך ללכת לעשות שטויות שיהרגו אותו או יגרמו לו לחלות שנאמר: וכסיל מתעבר ובוטח, ועוד כתוב לא תנסו את ה' אלוקיכם, ועוד אמר שמואל הנביא איך אלך ושמע שאול והרגני, כלומר שמואל בעצמו לא הלך למקום סכנה וגם הגמרא נדמה לי במסכת בבא מציעא אומרת שאסור לאדם ללכת לצד כותל רעוע שעומד ליפול מפני הסכנה, ועוד כתוב: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - כך שהאדם צריך ביטחון בבורא שכשהוא מאוזן והולך על פי דרך האמת והישר והטוב הבורא ישמור עליו אבל לא יסכן עצמו
2. בענייני הפרנסה - האדם צריך שיהיה לו ביטחון על הבורא הפרנסה מאת הבורא והאדם צריך לעשות את ההשתדלות הנכונה והבריאה והמדוייקת לו, ויהיה שמח ורגוע ושליו כל רגע בחייו שהפרנסה משמיים למרות ההשתדלות. ההשתדלות היא למעשה כלי שהאדם יוצר כדי לקבל את השפע העליון שנגזר עליו משמיים, אבל האדם לא מייצר פרנסה, אלא מקבל מה שרשום כבר
3. בענייני בני הבית - האדם צריך לדעת שבני הבית שלו, אשתו והילדים וכו'...משקפים לו את התכונות השליליות שבו ולזכור שכל מה שנתן לו הבורא זה כדי להפוך מכלי לצינור כדי להעביר שפע לבני ביתו ולא יתקמצן עליהם כמו שאומרים. יעביר את מה שמקבל.בחינת צינור. וזה ביטחון בענייני הבית
4. בענייני הלב - האדם צריך להיות סמוך ובטוח שכל עוד ליבו נקי ישר וטוב לא יאונה לו שום רע. שום דבר רע לא יוצא כתוצאה מניקוי הלב ועבודה ישרה.
גם אם אתה רואה את הרמאים מצליחים, אתה תהיה ותמשיך להיות ישר נקי וטוב תוך ביטחון ואמונה שאין מעשה מחשבה ודיבור רעים שיוצאים מהאדם שלא יחזרו אליו כקארמה רעה. וטוב לב שלך שנראה כמו הפסד רגעי - הוא רווח גדול בעתיד.
5. הנתינה - כשאדם מלמד את האחרים חכמה, או נותן צדקה או כל נתינה שהיא בין אם חכמה ובין אם עזרה או כסף...האדם צריך תמיד לזכור רק את הבורא בתוך ליבו ולדעת שהבורא נתן לו לתת, והאדם לא צריך לצפות לשום גמול מאף אדם. ואם מישהו שקיבל ממנו בעט בו - ידע שזה מאת הבורא. אתם יודעים כמה אנשים למדו ממני, הפכו למתקשרים, שינו את המקצוע שלהם, התפרנסו ממני ואחרי זה הלכו ודיברו עלי מאחורי הגב? אני זה שהקפיץ אותם בדרגות הרוחניות ואחרי זה ניסו לחתור תחתיי..אבל זה לא מזיז לי...כי אני חי את החכמה שאני מלמד. זוהי דרך חיים מבחינתי. האדם צריך להעניק את הידע שלו, ולתת סיוע וצדקה כפי כוחו בצורה מדוייקת וחכמה ולא לצפות מאף אחד לשום דבר, וכל מה שהוא נותן שישחרר מהלב שלו, ובני האדם יבחרו אם להשתמש בזה לטובה או לרעה. אתם יודעים? סליחה שאני מכניס את החיים האישיים שלי רגע בפנים - מלא אנשים מתעניינים בי ובחיים האישיים שלי. לפני כמה ימים מישהו אמר לי: אני יודע עליך הכל. צחקתי בליבי. כי כל הרכילות של בני האדם לא מעניינת אותי. זה מגוחך בעיניי. אני עבד של הבורא. רוצה ללמוד תורה ולהפיץ אור? יאללה בוא! רוצה לשבת איתי על בירה ולדבר איתי על שטויות ועל ריכולים. לך תעשה את זה עם מישהו אחר. אני לא מלמד כדי להרוויח משהו - אני מלמד כי אני אוהב את הבורא. אני יודע מהי דרך האמת הישר והטוב ומשתדל להאיר לאחרים את הדרך והחיים...זה שאנשים מכירים את החיים האישיים שלי כי אנחנו מדינה קטנה - שיהיה לבריאות, אבל אל תערבו אותי. זה ממש לא מעניין אותי. כשמדברים ומדברים אני יושב ללמוד תורה ואפילו הפנימיות שלי לא מתעסקת בזה.
וגם הפוך: אם משבחים אותי על פועלי ועל הלימודים שאני מעניק. זה לא מזיז לי כמו שדיבורים שלילייים לא מזיזים לי. אני רק חושב כל היום מה חושב עלי הבורא. האם הלב שלי נקי להפיץ אור. זה כל מה שמעניין אותי וכך צריך האדם לחיות. זה ביטחון אמיתי!
6. האדם צריך לבטוח בבורא שהוא שומר עליו שלא ייפגע. כמו שהבורא מאכיל את כל החיות שבעולם בלי קשר למעשיהם כי אין להם בחירה, אלא האינטסינקט של התדר העולמי מוביל אותם, כך גם האדם צריך לדעת שהבורא מזין אותו ולא בשביל מעשיו הטובים, ושומר עליו בגלל שהוא אוהב אותו
7. האדם צריך לבטוח בבורא שהוא מסוגל להיות קדוש צדיק ומיוחד כמו כל מי שהוא מעריץ, אם זה משה רבינו או כל אדם צדיק קדוש אחר. האדם צריך לדעת שהוא והבורא הם אחד, והבורא מסתכל רק עליו ונותן לו השגחה פרטית ומצפה ממנו להיות בית מקדש. תפקידו של כל אדם להיות קדוש ויש לך את כל הכשרונות להפוך להיות כזה אם תרצה.
8. האדם צריך להיות בטוח שעל כל פיפס טוב שעשה יקבל שכר, על כל מחשבה דיבור ומעשה ולו הקטנים ביותר יקבל טובה בחזרה מאת הבורא וכן להיפך. אתם יודעים? כשאני מטפל באנשים, אנחנו מגלים בטיפול לפעמים שבגלל מחשבה אחת שהאדם אפילו לא שם לב שהוא חשב עליה ברגע האמת היא זאת שחסמה לו את השפע - דפקה לו את החיים מה שנקרא. וכשנזכרים במחשבה הזאת ומטפלים בה השפע נפתח לאותו עניין שמטפלים בו. כך בדיוק האדם מקבל שכר או נסתם לו צינור של שפע בגלל מחשבה אחת דיבור קטן או מעשה הכי קטן...על הכל הבורא משלם, כלומר נשמת האדם מקבלת אור חוזר כך או אחרת.

בלי אמונה - אין ביטחון, שנאמר: ויבטחו בך יודעי שמך.
והאמונה ראש להכל שנאמר בדיברה הראשונה בעשרת הדיברות - אנוכי ה' אלוהיך - וזו המצווה הראשונה. מצוות האמונה!
ועל משה רבינו נאמר: בכל ביתי נאמן הוא! הבורא מתרברב כביכול שמשה נאמן לו.
ועל אברהם נאמר: והאמין בה ויחשבה לו צדקה. ואומר המדרש: גדולה האמונה לפני הקב"ה שבזכות האמונה שהאמינו אבותינו שרתה עליהם רוח הקודש, כלומר בזכות האמונה זכו לכח התיקשור! ועוד כתוב שכל מי שמקבל על עצמו מצווה אחת באמונה יש לו זכות ליכולות התיקשור, שנאמר תשורי מראש אמנה.

ולמה כך? כי כשאדם יש לו אמונה שלמה אפילו רק במעשה טוב אחד, והוא נקי וטהור, הוא פותח פתח לעולם האלטרואיסטיות, שהתיקשור הוא צינור ישיר לאלטרואיזם כפי שלמדנו.

ואם יש לאדם ביטחון ואמונה אז הוא יכול להגיע לדרגה הכי גבוהה והכי קשה בעולם, וזה לשמוח כשטוב לבני האדם ולא משנה אם הם רשעים או צדיקים. הוא פשוט שמח שטוב לאחרים כי הוא בוטח בבורא שהוא יודע מה הוא עושה.
זה יותר קשה וגבוה מאשר לשמוח בדברים הרעים כביכול שקורים לך, זה אפילו יותר קשה: כי זה לשמוח בטובתם של הרשעים תוך ידיעה שהבורא אמת.

ושתדעו שהבסיס לאושר הוא הסתפקות במועט, להסתכל על חצי הכוס המלאה.
תראה שמה שיש לך הוא טוב מוחלט
מה שאין לך הוא טוב מוחלט
תבטח בבורא שהוא מדוייק
תשמח בטוב של האחרים
תהיה מאושר בחלקך
איזהו עשיר? השמח בחלקו.
אל תרדוף אחר הממון והתאוות, אלא תרדוף אחר המצוות והמעשים הטובים ותהיה שמח בכל מצווה ומצווה שאתה עושה ותזכה לאושר כאן ובעולם הבא.

עכשיו, בואו נדבר קצת יותר על תכונת השמחה מהעולם הזה:

כמטפל ומתקשר - אני רואה אנשים סובלים בכל מקום.
הסבל הוא מקור החוסר שמחה. למה אנשים סובלים? כי יש בתוכם פער שבין מה שהם רוצים לבין המציאות שלהם!
בשורה אחת: סבל הוא לפספס את היופי של הרגע!
אתם מוזמנים לעצור את הסרטון ולחזור אחורה למשפט היחיד שמגדיר מהו סבל ומהי שמחה!
סבל הוא לפספס את היופי של הרגע
סבל נגרם מהפער שבין הרצוי למצוי
עכשיו תראו: המח שלנו לא בנוי לעשות אותנו מאושרים. הוא בנוי לסייע לנו לשרוד. מה שבאופן אוטומטי האדם חושב על המחשבות השליליות
של מה אין לי עכשיו ומה אני צריך לעשות עכשיו כדי להשיג אושר, כי אושר הוא לשרוד. כך מתרגם המוח האנושי את המציאות.
ובאופן טבעי האדם כל הזמן סובל בלהשיג דברים שיסבו לו לשרוד כלומר אושר.
לכן תפקידו של האדם הוא כל הזמן להרגיע את החלק הזה במח ולהגיד לו: היי, תראה הכל בסדר. תהיה רגוע. אני חי טוב ותחייך!

הפער שבין הרצוי למצוי הוא מקור הסבל, וככל שהפער הזה יגדל כך תפחת השמחה וכן להיפך.
אז מה עושים?

יש רק שתי אופציות:
1. או שתבטל את הרצון...אבל זה לא אפשרי כי אין חיים ללא רצון. פירוש המילה חיים הוא רצון. אז לבטל את הרצון אי אפשר.
אז בוא נלך לסעיף 2
2. להבין שיש פער בין הרצוי למצוי, להסתכל ולהתמקד במה שיש לי, לקבל את הפער הזה בסבבה, ולאסוף כוחות לצמצם את הפער, ולדעת מראש שבין אם הצלחתי לגשר על הפער ובין אם לא - אני מאושר כי האושר שלי לא תלוי בשום דבר חוץ מלהיות בהויה שלי ולכבד את עצמי! אני האושר הגדול שלי. זה לא משנה אם יש לי או אין לי. אני כאן. אני בהויה. אני חלק מהבורא. ואני אדאג להסתכל על מה שיש לי ושהשגתי ולא על מה שאין לי. ולהבין שהפער הזה לא עושה אותך לא מאושר.
זה בסדר. אז אין לך ילדים, אין לך עבודה, אין לך ואין לך ואין לך ואין לך! מה כן יש לך? תקדיש כל בוקר 10 דקות להיות בהודיה על מה שיש לך.
ואתה תראה איך אתה תהיה מאושר כי אתה תתמקד במה שיש לך ותסתכל על הפער שבין הרצוי למצוי למשהו שכבר השגת!
יש לך אוטו כמו שאתה רוצה? יש לך אשה כמו שאתה רוצה? יש לך כסף כמו שאתה רוצה? יש לך בריאות כמו שאתה רוצה?
תתמקד רגע בטוב של זה. אל תיקח את זה כמובן מאליו! ומפה תצמח. תהיה מאושר!
ואחרי שאתה מתמקד במה שכבר השגת ומה שכבר הצלחת לצמצם את הפער שבין הרצוי למצוי - תבדוק מה גרם לך להצליח.
תחפש בעצמך את הכוחות שגרמו לך להשיג מה שרצית בעבר ותראה את הכח שיש בתוכך ותשתמש בכח הזה כדי להצליח להשיג את הדבר הבא
כך גם אם יש פער גדול שבין הרצוי למצוי...לפחות אתה תהיה מלא השראה ותקווה לעשות.
כי אם אתה תהיה בתקווה שיום אחד תוכל להשיג את הרצוי ואתה מלא תשוקה להשיג את זה, אז אפילו אם לא השגת חביבי - אתה מבסוט על עצמך ומאושר
שאתה הולך בדרך של עצמך להגשמת החלומות שלך. איך אומרים? עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה! למה? כי זה לא משנה אם הצלחתי להגשים את החלום שלי או לא...עשיתי כל מה שביכולתי לצמצם את הפער שבין הרצוי למצוי ועל זה אני גאה בי!
הגאווה הפרטית הקטנה הזאת מסיבה לי אושר!

ועוד משהו...לעולם לא תאשימו אף אחד בחוסר האושר שלכם, או בזה שיש פער בין הרצוי למצוי, כי כך מתנהגים החלשים ואלו שלעולם לא ישיגו כלום. אפילו אם זה נכון שמישהו אחר אשם בזה שאין לכם...זה לא ישנה לכם את המציאות. מה שיכול לשנות לכם את המציאות, זה לקחת דף ועט ולרשום מה החלום שלי, איפה אני נמצא עכשיו, מה אני צריך לעשות כדי להשיג את זה, ולרשום רשימת מעשים שאני צריך לעשות יום יום עד שאני אדביק את הפער ואשיג מה שיש לי.
תקווה מסייעת לאדם להיות שמח.
איך אמרו רבותינו וסיכמו את הכל במשפט אחד?
איזה הוא עשיר? השמח בחלקו! איזהו מאושר? המסתכל על חצי הכוס המלאה!